Levad Al Hamirpeset - לבד על המרפסת

יושבים לבד על המרפסת
הוא בן שמונים והיא קצת פחות
הוא לא כועס, היא לא כועסת
אבל עצוב להם לחיות

הבן הבכור נפל בנגב
במלחמה הראשונה
הבת נסעה ללמוד בבוסטון
ולא חזרה שלושים שנה

אם פעם תראו אותם
מחוברים לתמול-שלשום
ביום של גשם או יום חם
חייכו, הגידו שלום

כמו ניצולים מתוך מפולת
מסתנוורים באור ראשון
הולכים לאט עד המכולת
חוזרים עם לחם ועיתון
החדשות לא מתחדשות, לא
הן רק חוזרות שוב על עצמן
ועיניהם לא מתרגשות, לא
בוהות עמוק מתוך הזמן

אם פעם תראו אותם
מחוברים לתמול-שלשום
ביום של גשם או יום חם
חייכו, הגידו שלום

הוא לא עונה, היא לא שואלת
רק מחכים יומם וליל
אך איש כבר לא מקיש בדלת
הטלפון לא מצלצל

אם פעם תראו אותם
מחוברים לתמול-שלשום
ביום של גשם או יום חם
חייכו, הגידו שלום