Hodshei Ha’se’ara - חודשי הסערה

מסתובב ברחובות בבל, חולה, קופא מקור
הזמן איטי והמזון מהיר
התעטשתי וקינחתי אף כמעט בכל אזור
נראה לי שהדבקתי חצי עיר

אבל העיר גנבה אותי אליה ולקחה לה
מכרה לי חלומות ומותרות
וחוץ מזה, נסעת אתמול, כמה את חסרה בה
שידבקו גם הם במחלות

איך כל רגע איתך הוא חומר טוב לזכרונות
כזה עם כיסופים אליו בעת אחרת
לפעמים את מביטה בי בעיניים עמוקות
ואז את שוב זרה לי
ואז את שוב מוכרת

אז את שואלת אותי אם אני מתגעגע
מותק אני צעד לפניך
מתגעגע אליך עוד כשאני איתך
על אחת כמה וכמה בלעדייך

ראי את עוז רוחם ואת כוחם של הבבלים
ראי את נימוסיה, מגדליה הנופלים
ובך אני רואה אלפי סיפורים
איך כל כך הרבה פנים לך אהובה שלי

איך כל כך הרבה פנים לך אהובה שלי
כעין הסערה את שוקטת
לפעמים אני אוחז בך באמת ואת איתי
ואז את שוב בבית
ואז שוב נודדת

חמקתי מהעיר כשהרחובות עייפו ונמו
חיל המשמר לא עצר בעדי
חודשי הסערה איתך ארכו ועוד לא תמו
אבל סיימתי לבינתיים את גלות בבל שלי

עיתים את שוב אובדת ואז את שוב יודעת
כעת את שוב נוסעת להדרים
למדי את העולם כיצד לגעת
מתי בעוז מתי ברוך, מתי ברחמים

איך לקרוא את עתידך אהובתי?
כל כך הרבה עבר יש בידייך
אני כותב לך את השיר הזה כדי שתזכרי
אי שם בנדודיך
ושוב תהיי בבית