Hatzalam - הצלם

[בית ראשון]
יש לי דמיון קולנועי, חולני
אני בוגר הפקולטה לקנאה, אני קשה כשאול
אני רואה את הסרט חי בצבעים
אני שומע גם את פס הקול
דמיוני מרהט את החדר שבו
את בוגדת בי עכשיו עם הבן זונה
המצלמה שלי מצלמת הכול
והנה גם את, נכנסת לתמונה

[בית שני]
יש מצלמה טובה בראש שלי
לוקח שוטים ארוכים, אני שומר על האווירה
נראה שאתם ביחד לא מעט
לא הייתי שם כשזה קרה
זה חדר מואר ונעים
תמיד הצבעים רכים על כיסוי המיטה
מנורה מעוצבת יפה, שני ספלי קפה
מוזיקה שקטה

[בית שלישי]
איש ואישה רגילים זה בזו
נוהגים בנחת, לא נחפזים
אני לוקח לונג-שוט וקלוז-אפ
אוסף פרטים והעניינים זזים
השיחה גוועת, הקולות נעשים
רכים, המתח עולה
הוא מושיט לך את היד שחיכית לה
ואת נענית כל כולך

[בית רביעי]
אני מצלם בשקט נשיקה לוהטת
חיבוק, יד פותחת רוכסן
מתקלפת מן השמלה שקניתי לך
לחג, המכנסיים שלו נושרות מעצמן
הוא מושיט את היד, את גוחנת
השדיים שלך רוטטים
צונחים חבוקים על המיטה
אני אתכם בהילוך איטי

יותר מזה לא צריך לראות

[בית חמישי]
מכבה את המצלמה
זה כבר לא הסרט שלי
אני קם, אני יוצא לרחוב, אני הולך
והשמש בעיניי, אני רועד כולי
לא חשבתי שיקרה לי, לא חשבתי שיקרה לך
לא הייתה סיבה לחשוד
משהו במצלמה שלי שמעצמו
מתחיל לעבוד

שוב את השוט האחרון [?]

[בית שישי]
לפני שהאור יורד
ואני מפסיק להקליט
המוסיקה עולה לי באוזניים ואתם
אותה חיה דוגתית
כאן אמרתי, "קאט", זה לא סוף הסרט
נדמה לי שראיתי פעם משהו דומה לו
אם זה לא רומיאו ויוליה
אולי זה אותלו

[בית שביעי]
אני יוצא לרחוב, אני הולך
השמש בעיניי, אני קשה כשאול
אני יודע לאן אני הולך
אני לא צריך לשאול
אמרתי שלמדתי קולנוע
וטרנטינו בחור כלבבי
אז אולי לא תופתעו מן הקטע
שאני הולך להביא

[בית שמיני]
לאט לאט, בזהירות אני הולך
אני פותח מאחור את דלת המטבח
על קצות האצבעות, אני הולך במסדרון
לחדר המורחק ושולף את האקדח
הפתעה גמורה, את צורחת בפה פעור
שלא יוצא ממנו קול
בבהלה, הוא מושך את השמיכה
נעשה ביישן ושכח מה שרצה לשאול

[בית תשיעי]
היד שלי יציבה, ברכיים כפופות קלות
התאמנתי לקראת התפקיד
למדתי על-פה גם את כל השורות
שאני לא הולך להגיד
אין לי ראש לנאום אפולוגטי
לא חקיין פתי, אין זמן לציטוט מספר הספרים
זה סרט חובבים קצר והתקציב הספיק בקושי
לשישה כדורים

[סיום]