Fatma - פטמה

פטמה קמה בבוקר כשהשמש עולה
ויוצאת מן האוהל על קצות אצבעות
היא נוסעת לעיר השכנה, הגדולה
לעולם לא תחזור את העדר לרעות
שם בעיר אין אישה מדוכאת ומוכה
היא תסרוק שערה בלילות היא תרקוד
היא תקנה חליפת מכנסיים אדומה מבריקה
היא מכרה נאקה, לעולם לא תנדוד

חיזרי אל האוהל, יה פטמה
ברק בך פגע, ברק משוגע
חזרי אל הצאן, יה פטמה
אלוהים בך נגע או שטן ששגה, חזרי

ומביט המוכר וצוחק, את ליצן
את רוצה אז תקני חליפות גם לצאן
ופטמה עינה בו כמו חץ נעצה
ולחש המוכר: רק חמדתי לצון
צוחקים שם בעיר, רועת צאן באדום
דעתה נטרפה, בת מדבר מבולבלת
מיידים ילדים אבנים בזדון
היא זונה או אולי מרגלת

חיזרי אל האוהל, יה פטמה
ברק בך פגע, ברק משוגע
חזרי אל הצאן, יה פטמה
אלוהים בך נגע או שטן ששגה, חזרי

וכשפטמה שבה לרעות את הצאן
נזכרו שם בעיר ברועה באדום
הגברים שם חמדו, הם חמדו לה לצון
ושקט שרר אז בעיר כמו בסדום
וכשפטמה שבה לרעות את הצאן
בסכין היא קרעה חליפה באדום
ואותה הסכין כמו חמדו לה לצון
נעצו בזונה אשר שבה מסדום

חיזרי אל האוהל, יה פטמה
ברק בך פגע, ברק משוגע
חזרי אל הצאן, יה פטמה
אלוהים בך נגע או שטן ששגה, חזרי