Vayomer Irmiyahu Divrey HaYamim Bet Perek Yud Pasuk Alef - ’ויאמר ירמיהו דברי הימים ב’ פרק י’ פסוק א

[סקיט: ג'רמאיה]
היום זה כבר לא אותו וויב, זה התחלף
זה הדור שלא ידע את יוסף
זה הדור שלא היה פה כשעוד היה כיף
זה הדור שסתם ראה אופנה, והצטרף
והדור האמיתי של פעם, התחפף
ועכשיו פרצופם האמיתי כמו במראה, משתקף
וחבל התלייה על צוואר הסצינה כמו נחש, מתלפף
אבל אני כמו זין שכולכם עליו, מזדקף
כשכולם נוסעים ישר, אני עוקף
כשכולם מתגוננים, אני תוקף
כשעל הבמה כולם קרים, אני שורף
את מה שכולם מאבדים, אני אוסף
לא מחכה שפירות יפלו, אני קוטף
כשכולם מאבדים את הראש, אני עורף
כשכולם צמחוניים, אני טורף
כשלכולם נגמר הכח לדבר, אני מתפלצף
כשכולם שומרים על טקט ונימוס, אני מתחצף
אם חרוזים הם מאכלים אני פאקינג שף
כשכולם מחביאים, אני חושף
כשכולם קונים תכשיטים, אני צורף
כשהכל מטריקס ופרטים, אני מסלף
כשמסביב כולם דיאטה אני משקל עודף
הסצינה כמו דלי מלא מים שדולף
כל מה שהיה טוב פעם, כבר לא תקף
עוד לא התאמצתי ואני כבר עייף
מרגיש כמו אסמטי בהתקף, צריך משאף
כולם השלימו עם החרא, אז אני בא ונוזף
להיפ הופ יש חוקים, שאף אחד לא אוכף
כולם מחביאים את הסירחון בנעליים, ואני יחף
לעשות ראפ זה לא לשיר, אבל אפשר לזייף
אני כולה עוד עובר אורח, שחולף
סתם זורק מילים לסל, וצולף
לא מנסה להטיף מוסר, רק פוצה פה והוא נוטף
אם הסצינה יבשה, למה אף אחד לא שוטף?