Toda - תודה

[בית א׳]
תודה לכל מי שאי פעם דפק לי דיס
ושם לי איזה תג או ת׳רואו אפ על הפיס
אמנם זה היה מכעיס, מעט מרגיז
אבל זה מה שעושים כשאין לך סקילז
הרגשתי מבוזבז, לא מרוכז
ומאז שעברתי לתל אביב מרכז, אני לא זז
לשום מקום אחר כי אין צורך
מאלנבי לרוטשילד, נוסע סקייט בחושך
לאורך הזמן אתה מקבל אינדיקציה
עם מי כדאי להישאר באינטרקציה
ועם מי לא, זמן לסגור דלתות
זמן לשיקול דעת וקבלת החלטות
כל כך קשות, המון גישות, המון פגישות
תמיד נלחם בתחנות רוח, כמו דון קישוט
נח שעות במדשאות הירוקות
חושב על קלישאות דפוקות ועם עצמי הולך מכות כי

[פזמון]
(האוזנייה באוזן והמיקרופון פתוח)
(מנחית את הפצצות כשאף אחד לא מצפה)
(האוזנייה באוזן והמיקרופון פתוח)
(מנחית את הפצצות כשאף אחד לא מצפה)

[בית ב׳]
עם דיו ומחט לצייר ולפצוע כמקצוע עוד לקוח, לא תמיד יש לי כוח
חושב לברוח, לנסוע סקייט, לשכוח
במקום כל היום לצייר ועור למתוח
אני לא נינוח עם הניחוח של החוסר מעש באופק
אז בדוק את הדופק ודחוף לעורק מזרק מלא בפאן
כמו שאומרים בכיכר פארטי וכמו שגם אני אמרתי
היום פותח דף חדש כמו בסקצ׳בוק
ומתנתק מהוואטסאפ והפייסבוק
זה די דפוק, ונשבע אני לא נסחף
כל מה שצריך נמצא מתחת לאף
שתי ידיים, כדי לצייר לי זין
ולכתוב משפט חכם ששמעתי בינתיים
שמש בשמיים, סקייט ברגליים, מרפא נפשות מהר פי שתיים

[פזמון]
(האוזנייה באוזן והמיקרופון פתוח)
(מנחית את הפצצות כשאף אחד לא מצפה)
(האוזנייה באוזן והמיקרופון פתוח)
(מנחית את הפצצות כשאף אחד לא מצפה)