Stav - סתיו

שוב אל הסתיו אני הולכת בלילות מבלי לדעת
רק אנשים יודעים לשמוע לקולות
אני אומרת: "שבי!", הרוח על כתפי החלשות
אך ערב בא ואיש כואב אלי

אינך שועה לי כשאתה הולך פתאום
נמלט מכל חלונותי המפשירים לבד
איני בוכה אם אין נושקים לי בפתאום
אני תופרת את קרעי מחשבותי
איני בוכה אם אין נושקים לי בפתאום
אני אוספת את קרעי מחשבותי

אינך אומר לי כשאתה חוזר פתאום
נמלא את כל חלומותי המסמיקים מיד
איני בוכה אם אין נושקים לי בפתאום
אני אוספת את קרעי מחשבותי
הנבהלות לאט

שוב אל הסתיו אני הולכת בלילות מבלי לדעת
רק אנשים יודעים לשמוע לקולות
אני אומרת: "שבי!", הרוח על כתפי החלשות
אך ערב בא ואיש כואב אלי
בלחישות

אינך אומר לי כשאתה הולך פתאום
נמלט מכל חלומותי המפשירים לבד
איני בוכה אם אין דוברים אלי פתאום
אני תופרת את קרעי מחשבותי
הנבהלות