Sof HaOlam - סוף העולם

[וורס 1 – נועם וול]
אנה , שמה מופיע לפני כל מחשבה מודעת אחרת
חשבתי עליה לפני שחשבתי לחשוב על עצמי
ואז באו הכאב והרעש
כל של מתכת נקרעת קול של משהו או מישהו צורח
ראיתי עוד כמה דמויות בחיבוק עלים
או בשביל לנגוע בשביל לנגוע לשנייה
פרצים פתאומיים של כתום מתקפלים לעצמם בקריסות גדולות
פריחות גדולות של אור לבן
ראיתי עם עין אחת פתוחה השנייה דבוקה בדם קרוש, הבזק
גל ההלם ממה שזה לא יהיה העיף אותי נפלתי ממש
לא היה דבר מלבד שמיים בשני הכיוונים ואני נפלתי לתוכם
ניסיתי לאחז FUCK ואז שוב נפלתי
עשיתי את הדבר היחיד שיכלתי לעשות במסגרת הנסיבות
פתחתי את הפה וצרחתי

[וורס 2 – אבי הקטן]
אני יורה בנועם, וכלום לא משתנה
אף אחד לא מניד עפעף, במילא כולם מתים
זה לא אני שקוף, פשוט מוקף בתמונה
שצועקת מהפכה וכולי פיקסל
אנחנו נשאבים בלחץ מחוץ לאוזון עם עוזון
מהאטמוספרה אל תוך חור שחור, יושבים בבטן הלוויתן הזה
כמו ג'פטו, ומי השקרן שיחלץ אותנו עכשיו
איזה אידיוט עם אף ארוך שאמר שיהיה שלום?
האוויר הופך דל
צינור חמצן מזריק חלל לריאות
אין גיבורים פה, אין מנהיג, אפוקליפסה מיותרת
כשבעטתי את כדור הארץ למטה
כחול מחורץ מתחתי לא הותיר אף לא נצנוץ
הלכתי עזבתי את כל מה שלא שנשאר שם
סופו של ארץ, החימום בקושי מחזיק את הקור
דמעות לבנות הופכות אותי ללוט מסתכל על סדום ועמורה

[וורס 3 – טאבו+]
זה רך אבל קשה ללכת, מרגיש כמו פלסטלינה
וזאת ההזדמנות שלי להמציא ספורט על שמי
אולי אפילו חוק פיזיקלי, חחח..."סוף העולם הגיע"
ואולי כדאי להפטר מהסלאנג הזה
לעזאזל, אולי כדאי שאלמד ללכת
לפני שאני מתכנן להזיז תפוחים במאוזן
בחליפה הזאת, אני שומע את חריקת מפרקיי
אך לא מסוגל לצפות את הצעד הבא
מרגיש כאילו חזרתי לרחם לתקופה נוספת
לוגם חמצן מצינורות, אוזר אומץ ומביט
בנופים שילוו את שארית חיי
זיכרונותיי מעתה הם מטען עודף
מעניין איך יראה אלוהים? כשנמציא אותו שוב
כדאי שירחם עלינו... אני קצר בדימויים
וזה כמו...וזה כמו.... זה כמו.... צריך להרחיב את המילון
כל כך הרבה חומרים חדשים

[וורס 4 – אבי הגדול]
בימים האחרונים האוויר עומד
כאילו הוא שומר את עצמו למשהו טוב יותר
נדחס בקושי פנימה והחוצה
"קשה לי לנשום"
לכולם קשה, הם אומרים שזאת תקופה כזאת
הצצה סוטה לעבר השביל מקרבת אותי לחלב
משהו מוזר קרה שם במערכת השמש
כשהייתי ילד סיפרו לי "משם באת"
תגיד תודה היית יכול להיות בעולם עשוי מים
אף אחד לא זוכר בדיוק אבל יש מספיק מיתוסים
בזבזתי שנת אור כדי למצוא הגיון באחד מהם
מדענים מעוותים פלסטיק, כל אחד נשבע שהוא יודע
הם כולם מטורפים עד היסוד הסינטטי שלהם
בטלסקרין שוב מדווחים מלחמה חדשה מזנקת
אני מתבקש להיות בשקט, להישמע להוראות
הטובים ינצחו, הטובים תמיד מנצחים
זאת תקופה כזאת, אין מקום כמו הבית