Shir Hapartizan - שיר הפרטיזן

שם הרחק ביער אלון עתיק ניצב
ולידו בדשא הפרטיזן שכב
והוא שכב בלי נוע שוב אינו נרדם
תלתלי זהב לו רוח תפזרם
שם הרחק בבית אמא בוכיה
בדמעות של צער לוחשת אומללה
אותך בני גידלתי שמרתי מכל רע
רק כדור עופרת בך בני פגע

היו היתה לי אשה אשת חיל
ברחה ממני בדמי הליל
לקחה איתה את בני הקטן
את בני מחמדי יהונתן

מי פילל פילל ומי מילל מילל
שכזאת יקראני לעזאזל

ילדי הרחובות יודים בי אבן
קוראים לי שיכור ממרמרים את חיי
אך למה ומדוע תרדפוני אחי
בגללך הבקבוק (יחרים אבוק) לעזאזל

מי פילל פילל ומי מילל מילל
שכזאת יקראני לעזאזל