Poema - פואמה

עכשיו כשלא צריך צוותי חירום
הכאב מקופל בארגז הסדינים
הספקתי לפזר את עצמי הישנה
כמו לחם יבש בכיכר היונים

מזל שאני כבר לא פירומנית
מכל כוויותיי השכלתי מאוד
ביום ששלחת לי שיר של ג׳קסון פייב
גילית לפצע שלי את טעם היוד

אני לא מתכוונת לכתוב יותר מידי עליך
כל מה שהכנסתי למילים היה בסוף מוגבל
וכשדמעה מלוחה שלי תיפול על שפתך
תדע שנכתבת עליך פואמה בחלל

נמלה שמפלסת את דרכה
בנגיסות קטנות בעץ המחורר
הטעויות שלי, שבבי נסורת
סופגים בכניעה את הריח המר

כשהרגעת אותי על נהיגה בכבישים
וראשי מוטל על חזה מול הוילון הרוקד
הבנתי שלילדים שלי יהיה אבא מנצח
אם אני עיפרון אז אתה המחדד

אבל אני לא מתכוונת לכתוב יותר מידי עליך
כל מה שהכנסתי למילים היה בסוף מוגבל
וכשדמעה מלוחה שלי תיפול על שפתך
תדע שנכתבת עליך פואמה בחלל
אבל אני לא מתכוונת לכתוב יותר מידי עליך
כל מה שחיבקתי חזק
היה בסוף אבק