Para Ze Para Ze Para - פרה זה פרה זה פרה

[פתיח]

['בית א]
יובל ג'וב הרגיל מבקר מסעדות
הוא אכל באמת כבר את כל המנות
אצל שמעון מרקים, ביועזר ת'סטייק
גם לשניצל בבתיה נקודות כבר חילק
הוא פותח שולחן ושותה עוד בקבוק
החיים מסתתרים בין פינוק לפינוק

['בית ב]
יובל ג'וב הרגיל בוחן ת'לכלוך
ושומר על פרופיל לגמרי נמוך
בצלחת העגל נימוח וחמוד
את העט הוא מסתיר, לא לצאת החשוד
הוא נותן קבלה וקריצה למטבח
שירגישו לרגע שטמן להם פח

['בית ג]
ביסק סרטנים ובטן חזיר
ארנבת שלמה וטראפל מריר
הוא פותח ת'לפטופ כותב ומטיף
?איך אין גישה לנכים? ואפריטיף
הוא טעם כבר הכול והאדישות
הופכת גורמה מעניין לפשוט

['בית ד]
הוא מזמין חברים שלו מפעם
שיוסיפו קצת אור על בלוטות הטעם
וכשהם מתרגשים שהאוכל חינם
הוא מחייך בנימוס, בפנים הוא נרדם
הוא צולל אל עצמו איזו שגרה
פרה זה פרה זה פרה זה פרה

[פזמון]

['בית ה]
אז בערב אחד הוא יושב וחושב
האם יש פה עניין והאם יש בו לב
ומאיפה הגיעה לו התאווה
הרי הוא כמה דורות אחרי אדם וחווה
הוא עובר עם עצמו מה לא טעם
ומגיע מהר לבשר האדם

['בית ו]
אז בגוגל תמונות שם על גוף האדם
?אך האם יש בו אומץ? האם יש לו דם
טוב, יובל ג'וב הרגיל הוא כבר ילד גדול
הוא אכל כבר הכול ולא מאתמול
העט יתעד, הסיפור יסופר
הגוף למדע הפנים למחר

['בית ז]
אז יובל ג'וב הרגיל מכין ת'שולחן
ושולף בלי לחשוב וויסקי סקוטי ישן
כך עם מוזיקה קלאסית, אור מעומעם
טמפרטורת החדר, זה לא קר ולא חם
הוא לוקח אוויר, הוא מכין את העט
זה הטור המושלם, הוא מגיע כעת

[פזמון]

['בית ח]
הוא מתחיל מהתנוך ואוכל עם שקדים
איברים ביולוגים די נחותים
אך מופתע "באמת, זה טעם מורכב
"כמו החיבור של הקיץ לסתיו
הוא מחליט שילך עוד צעד נוסף
את הבטן חותך עם סכין המטבח

['בית ט]
הוא מכניס את היד לכיס המרה
הכבד והטחול יוצאים בשירה
והוויסקי בינתיים איבד את הערך
הוא מוזג לעצמו מהמים בברך
"טעמים מוכרים אבל יופי של טוויסט"
הוא כותב עם העט ומחזיר אל הכיס

['בית י]
הוא שולף ת'לבלב "זאת צורה של אגס
"בדיוק מה שחשבתי, רירי אבל גס
הוא מניח כליה על מצע של שיער
הוא הפסל המרכיבים הם חימר
הוא מעט התעייף וקשה לעכל
העט עוד כותב כשיובל ג'וב נופל

[בית י"א]
ומן הרצפה את עין ימין
הוא לועס ויורק ת'רשתית כמו גלעין
הוא מאוד מסוחרר מדם ובשר
"גופי הוא שדה ואני האיכר"
הוא מרגיש, בהחלט, הוא בדרך לישון
אז יובל ג'וב הרגיל חותך ת'לשון

[בית י"ב]
העט עוד כותבת אך הטעם מוגבל
"...אני לא האמנתי שאני מסוגל"
והיד נעצרת בזמן המשפט
יום שישי, לא הרבה לפני השבת
הוא עייף וכואב אך היצר תאב
אז יובל ג'וב הרגיל תופס את הלב

[פזמון]

[בית י"ג]
בעלייה כשעבר את הקוץ
ישו, אברון ודן בן-אמוץ
מקבלים את פניו כשמעל מתנגן
החלק השני בתשיעית של שופן
יובל ג'וב הרגיל, עשית את זה
ביקורת על אוכל ברמת מחזה

[סגיר]
יובל ג'וב הרגיל מבקר מסעדות
הוא אכל באמת כבר את כל המנות
לה-לה-לה-לה-לה-לה-לה-לה-לה-לה
פרה זה פרה זה פרה זה פרה זה פרה זה פרה זה פרה