Mi Shekoreh Lo Lavo - מי שקורא לו לבוא

['בית א]
שוב הוא נאבק עם עצמו, מורד בו בכל הכוח
מנסה לבדוק אם זה באמת בעורקיו או רק במוח
מרעיב את הקיבה, מפטם את הכבד ומבין ש
להרים ידיים מסתבר זה לא פשוט כמו שחושבים ש

['בית ב]
ממהר להשליך את בכורו היאורה
צעד לא חכם כעת אך הכרחי בהסתכלות אחורה
להתחיל מחדש עכשיו, אבן, מלט, אבן
להרטיב את האצבע ולראות לאן הרוח נושבת

[פזמון]
ואין מי שקורא לו לבוא
אין מי שקורא לו לבוא
ואין מי שקורא לו

['בית ג]
הכתיבה מזמן לא פתרון, היא עוד מכשול בדרך
משום מקום לשום מקום, היא עקיצה דבורית בברך
אז הוא נותן לה לגרד ומנסה להתרכז כרגע
רק בהנאות מיידיות שמתחברות לאיזה שקע

['בית ד]
הימים זהים וחבורים, צרור טיפות מים
מהגינה אל הקפה, אל הדירה על האופניים
אל הפסנתר, אל השולחן כתיבה, אל בקבוק הג'יי.בי
"הוא מתפרק בטלפון צועק "קחי אותי מכאן, בייבי

[פזמון]
ואין מי שקורא לו לבוא
אין מי שקורא לו לבוא
ואין מי שקורא לו לבוא

['בית ה]
אם היא כבר קוראת אז הוא נשאב לזה לגמרי
אהבה קשה כמו של אופיליה להמלט
לא דוגמה טובה, נכון, זה אמור להיות הפוך אך
איך לומר, בזמן האחרון הוא כבר לא כזה בטוח

['בית ו]
שוב אותה אדרת ארורה, בשינוי גברת
אם היא קצת שקטה אז הוא כבר מדפדף לפרק
אחד עשר רושם "אם אתה חושש שהיא כבר לא אוהבת
"רוב הסיכויים שזה נכון, חבוב, רוץ תפוס רכבת

[פזמון]
ואין מי שקורא לו לבוא
אין מי שקורא לו לבוא
ואין מי שקורא לו לבוא

['בית ז]
הוא תולה את כל עולמו בה כמו מובייל ברוח
שתפעיל אותו ותנגן לו שיר שכוח
לשים את הראש שלו על החזה שלה כמו ילד
שתפרע בשערו בכף ידה המטוילת

['בית ח]
מגלה בכיס מעילו פתקה מכובסת
משהו שכתב מזמן באיזה לילה על המרפסת
אל תגדר סביבה תיילים ממתכת"
"תן לה ללכת או תן לה ללכת

[פזמון]
ואין מי שקורא לו לבוא
אין מי שקורא לו לבוא
ואין מי שקורא לו לבוא

['בית ט]
שני צינורות כבדים שמתנקזים לאיזה נחל
שמתגלגל לים, אל השדות אל התפרחת
משהו בתוכו כבה, הוא מניח את הנשק
אוחז ביד אחת בבנו ובשניה מכסחת דשא