Meshorer Za’ken - משורר זקן

רבים אינם זוכרים את שמי
ומעטים מאוד יודעים
כי עוד חרוז אחד
נותר לי בשבילם
אני יושב בצל העץ
ועל מצחי נופלים
זהרורי חמה קטנים
מבין עלים כהים

אני יודע כי מחר
יהיה היום שקט
ורק ליבי ישמע את קול
של רעם נעוריו

אי אז היה אלוהי
מאזין לקול תפילתי
ועכשיו הוא שומע
כל כך הרבה קולות אחרים

מקהלת קולות רמים
הפורצת את סגור העבים
הנזרקת אליו כאבן
בשוברה את שמשת החלון

רק שעה אחת בשנה
הוא מטה את אוזנו אלי
ואומר בחסדו הרב
בן זקוני, בן זקוני הישיש
העוד קולך רענן
העוד קולך מלא טל
בספר כתבי הדורות
עוד שמור עימדי בין גווליו
עלה שושן מיובש שנשר
אי אז בגנך

רבים אינם זוכרים את שמי
ומעטים מאוד יודעים
כי עוד חרוז אחד
נותר לי בשבילם