Mehila - מחילה

[פתיח]

['בית א]
יש בי הרבה מאוד עצב
עצב בסיסי עמוק
אבל לא רוצה להודות
מנסה לשחזר תחנות
זכרונות נעולים בכספת
אבא יושב במרפסת
כואב לו הראש

['בית ב]
יש בי הרבה מאוד פחד
לאבד את הכל בשניה
שרק לא תתחיל מלחמה
שרק נשאר משפחה
שיכה בנו משהו
כפרת עוונות
כמו כלי שנשבר לרצפה
הכל חתיכות קטנות

[קדם־פזמון]
מבחוץ הכל נראה אחרת
נראה תחת שליטה
הם לא יודעים כי אני לא אומרת
לא להראות חולשה
וברגע שעולה השמש, איזו הקלה
על כל לילה שאני עוברת
מבקשת

[פזמון]
מחילה
לא מאף אחד רק מעצמי
לא הייתי צריכה
לסחוב את האשמה הזאת
מה כבר עשיתי מה
נותן לי מחילה
נותן מילה

['בית ג]
יש בי יותר מדי אומץ
לנסות להזיז הרים
לפגוע במי שיקר לי
גחלים בוערות ולא חם לי
מנסה לא לשכוח לנשום
לזכור שזה יום ועוד יום
ובסוף יהיה טוב

[קדם־פזמון]
מבחוץ הכל נראה אחרת
נראה כמו הצלחה
הם לא יודעים, אני לא מסתפקת
הכל אני רוצה
וברגע שעולה השמש
הכל זה לטובה
לעצמי יותר לא משקרת
מבקשת

[פזמון]
מחילה
לא מאף אחד רק מעצמי
לא הייתי צריכה
לסחוב את האשמה הזאת
מה כבר עשיתי מה
נותן לי מחילה
נותן מילה

[סגיר]
מחילה
לא הייתי צריכה
נותן לי, נותן לי
מחילה
לא הייתי צריכה