Lifamim Ani Tzocheket - לפעמים אני צוחקת

זה מפחיד לבד בחושך
לא נעים בכלל לישון לבד
בחוץ יש עננים ואובך
והעלים נושרים אחד אחד
הקירות סביבי הם אבן
והאבן סלע על ליבי
אני כמעט לא זזה מהחדר
מחכה לך, אהוב ליבי

לפעמים אני צוחקת
וכולם חושבים שטוב לי
החיוך שלי בעצם מטשטש עקבות
אם אני פתאום נבהלת
לכאב אין גבול או דלת
הכרית שלי כבר לא סופרת ת'דמעות

שמעתי את קולות הבוקר
שמעתי את ציוץ הציפורים
שמש שתלויה לה בשמיים
מזמן העירה את כל השכנים
אני חיה לי בשקט
בלי לחשוף את כל הרגשות
אני קצת לחוצה קצת מבולבלת
עושה לי סדר בתוך המחשבות.