Lel Kaitz - ליל קיץ

דּוּמִיָּה בַּמֶּרְחָבִים שׁוֹרֶקֶת
בֹּהַק הַסַּכִּין בְּעֵין הַחֲתוּלִים
לַיְלָה. כַּמָּה לַיְלָה! בַּשָּׁמַיִם שֶׁקֶט
כּוֹכָבִים בְּחִתּוּלִים

זְמַן רָחָב, רָחָב. הַלֵּב צִלְצֵל אַלְפַּיִם
טַל, כְּמוֹ פְּגִישָׁה, אֶת הָרִיסִים הִצְעִיף
בְּמַגְלֵב זָהָב פָּנָס מַפִּיל אַפַּיִם
עֲבָדִים שְׁחֹרִים לְרֹחַב הָרָצִיף

רוּחַ קַיִץ שָׁטָה. עֲמוּמָה. רוֹגֶשֶׁת
עַל כִּתְפֵי גַּנִּים שְׂפָתֶיהָ נִשְׁפָּכוֹת
רֹעַ יְרַקְרַק. תְּסִיסַת אוֹרוֹת וָחֶשֶׁד
רְתִיחַת מַטְמוֹן בַּקֶּצֶף הַשָּׁחֹר

וְהַרְחֵק לַגֹּבַהּ, בִּנְהִימָה מֻרְעֶבֶת
עִיר אֲשֶׁר עֵינֶיהָ זֹהַב מְצֻפּוֹת
מִתְאַדָּה בְּזַעַם, בְּתִימְרוֹת הָאֶבֶן
שֶׁל הַמִּגְדָּלִים וְהַכִּפּוֹת