Klala - קללה

[וורס]
יש לי בעיה שאני לא יודע לבקש סליחה
כל פעם שפגעתי בכל מי שאהב אותי
מעניין מאוד איך אף פעם אין זמן להרים שיחה
אבל אם אין זמן למשפחה אז איך יש לי זמן לעצמי
יותר מדי הלוויות של ילדים אני ראיתי
אבל לא מספיק בשביל להעריך את החיים שלי
אני עדיין מעמיס על עצמי
מאמין שאני אמצא תשובה בדרך
אבל מה אם זה טעות
מה כבר יש לי לעשות עם זה
היינו אמורים להיות בפשע או במפעלים
זה זכות, זה פריוויליגיה, זה כל החיים
יום אחד זה מתנה מאלוהים
יום אחרי זה הקללה של המפגרים
לך דבר איתם הם לא מבינים
ממה אני כל כך בעננים
ולמה כשעצוב זה קיצוני
ולמה כל סטלה שלי קיצונית
ולמה לא בכיתי על זה עד עכשיו
כנראה אני כבר לא אבכה על זה אף פעם
מקווה שזה לא מאוחר עכשיו
כל הדברים שלא אמרתי רק לומר אותם
למה לא בכיתי על זה עד עכשיו
כנראה אני כבר לא אבכה על זה אף פעם
מקווה שזה לא מאוחר עכשיו
פה שוחים עם הכרישים כאילו פאק על אנשים
בייבי עד עלות השחר נטשטש את החושים
כל כך מאוחר שאין אחר כך שעת השין
הם יודעים מי עושה רעש, כל השאר סתם רעשים
זה משחק הניחושים איתם סולמות או נחשים
או סתם ניצבים
כן אני הפרח שצמח מתוך העשבים
אל תשיר סתם על רובים
אתה לא גנגסטה ועשית יומיות בתל אביב
שנה בשיזפון דפקה לי את המוח לתמיד
ראיתי אנשים מתים
במציאות ובסרטים, ביום ובסיוטים
וכל לילה הם באים לחלל את הבתים
כל כך פגוע, בשלילה נוסע להביא סמים
יותר מדי למעלה, אני חושב לקפוץ רק לפעמים
מסכן כולו בפאניקה לוחץ על כל הכפתורים
כבר רבתי עם אחי אבל יישרנו את ההדורים
בשטח אש בלי לכוון שחררנו את כל הכדורים