Kipa Aduma - כיפה אדומה

[פתיח]

[פזמון]
עת יומנו הפרא נמחה כדמעה
מערים ויערות, משנה וחודש
הולכת בדרך כיפה אדומה
ללקוט פרח בר בחורש

['בית א]
ויוצאים אחריה פרה ואווז
וחתול מדדה על משענת
כסיפור שאבד, כניגון מיני אז
כבת צחוק נשכחה ונושמת

['בית ב]
ועומדות מרחוק השנים הבאות
ולשווא תמיהותינו, כה רבו
ומוצץ לו ירח עירום אצבעו
כבימי בראשית, בחיק אבא

['בית ג]
ואנחנו שותקים, אדמה סביב
בירקרק הריסים מפרפרת
ועינינו עצמנו, ולפתע נביט
והנה כבר חשכה הצמרת

[פזמון]
עת יומנו הפרא נמחה כדמעה
מערים ויערות, משנה וחודש
הולכת בדרך כיפה אדומה
ללקוט פרח בר בחורש

[סגיר]