Efraim Shamir - אפרים שמיר
Efraim Shamir - אפרים שמיר
Efraim Shamir - אפרים שמיר
Efraim Shamir - אפרים שמיר
Efraim Shamir - אפרים שמיר
Efraim Shamir - אפרים שמיר
Efraim Shamir - אפרים שמיר
Efraim Shamir - אפרים שמיר
Efraim Shamir - אפרים שמיר
בוא נתחיל מהסוף
אפילו שהוא לא טוב
אבל הרי בתוך כל התחלה
מחכה איזה סוף
אז למה לעקוף?
בוא ונגיד על המילה
הסוף היה שהעניין נגמר
כלומר מצחיק, כלומר ממש נגמר
כי יש איזה קשר לא כל כך שביר
קוברים אותו ביחד והוא עוד באוויר
יש אהבות שמתחילות רחוק
והן גם כאלה תקועות עמוק
ואין לך איפה איך להסתתר
אין בעצם חשק, זה לא נחוץ יותר
וכך אני עומד לי וזוכר
סיפור כאילו של אדם אחר
שלו הלב כמו פעם, לא כואב
רק עוד קצת אותה אוהב
טוב, מתי זה התחיל?
שבע עשרה זה הגיל
שבו הלב הוא עניין בוער
הסיפור הוא רגיל
וכל מגע קליל
ואת הנשימה כמעט עוצר
שני ילדים כמו חתן כלה
ותל אביב מרחק כמו תפאורה
הולכים ורואים רק אחד את השני
וכל השאר הוא רגע בו רק תהיי שלי
והשנים עברו כמו חלום
והרחובות עוברים כאן גם היום
ויש פעמים שאני הולך לבד
בכל המקומות שהלכנו יד ביד
ואז אני הולך לי וזוכר
סיפור כאילו של אדם אחר
שלו הלב כמו פעם, לא כואב
רק עוד קצת אותה אוהב
יש אהבות שמתחילות רחוק
והן גם כאלה תקועות עמוק
הולכות איתך הלאה רדומות בגוף
מנגנות גם זמר כמעט שלא עצוב
וכך אני עומד לי ומזמר
סיפור כאילו של אדם אחר
שלו הלב כמו פעם, לא כואב
רק עוד קצת אותה אוהב
שלו הלב כמו פעם, לא כואב
רק עוד קצת אותה אוהב