Ish Hamapuchiyot - איש המפוחיות

מעיר לעיר, מכפר לכפר הוא נע ונד
עם מפוחית של פה ומפוחית של יד
עם צרור ישן של עור נקוב ומחורר
ואיפה שמחשיך עליו-נשאר,ושר

זמירות וניגונים, שירים וגוזמאות
עם ידיעות וחידושים והמצאות
ואגדות ומשלים בחרוזים
רזים, סודות ומסרים ברמזים

הוא שר, ומנגן בשתי מפוחיות
אחת בשביל לצחוק, אחת בשביל לבכות
תרצה- תטיל מטבע כסף אל הצרור
אומר שהוא, בסך הכל, מעין צינור

תזמין אותו לכוס שיכר
ישיר לך בקול ניחר
בשמץ קצב, שמץ עצב
את שירך

אבי גורש לצפון סיביר לכפר קטן
אמי גורשה לדרום אורל, אוזבקיסטן
עוד לא הספיקו לגלות את ליבותם
וטרם התוודעו על את אהבתם

מזחלת מגיעה לכפר בקצה סיביר
עם צליל מפוחיות בלילה הבהיר
הן מביאות שמועות מהדרום החם
דרישות שלום ומסרים מדם אל דם

ניגש אליו בחור צעיר
האם תואיל להעביר-
התאהביני?
אנא,עניני,בתוך השיר..

לנסוע כך, מקצה סיביר עד דרום אורל
נראה יותר כמו עונש, כמו מכת גורל
אם הוא בורח-לא אשאל ממה, ממי
כי הוא החוט של אהבת אבי-אמי

שרות, שרות מפוחיות
אם צוחקות, אם בוכיות
והשומעת
חיש יודעת, אות לאות

יואיל כבודו להעביר
לאיש צעיר בקצה סיביר
האם אוהבת..
כן, חושבת (בכל אופן)
כך השיר...

השתחררו, ונפגשו, והתחתנו
ובין כל הכלי- זמר ששתו, נגנו
היה אחד אביון, עם שתי מפוחיות
של פה,של יד-אם צוחקות, אם בוכיות

ואין יודע עד היום
לאן הוא נעלם פתאום
אבל הזמר בא אל גמר
בשלום....