Hay Ve’kayam - חי וקיים

[וורס א': סול ספיישל]
שמונה אפס אפס אני קם
מודה אני לפניך מלך חי וקיים
תפילין על היד מכוון את הלב
שהלב שלי יפעם
חיים עבודה החיים מתחילים שהשכל נגמר
אין לי ברירה הייתי מעשן עד שהשכל נדפק
כסף מדבר איתי בלילה
מוציא אותי החוצה להביא תמכה
שמונה עשרה שנים על הגג של הבית
מתפלל להשם שיביא תברכה
האגו מדבר עליי הרבה
אבל הזמן שלי הולך ואוזל לעזאזל
פאק על התרבות של לנרמל את השטן
מסתדר בעצמי הולך לבד בערפל
עשר עד עשר
שתים עשרה שעות נותן הכל באולפן
דדליפט בנץ פרס
התחלנו להרים בשביל להעביר את הזמן
אף פעם לא על אוטומט
לאישה שלי יש כוח משיכה בכספומט
עד שאני שם לה טבעת
חייב להוציא את עצמי מהראפ
זה לא היפ הופ פאמ תל אביב לונדון ניו יורק ג׳אז
הייתי מנגן בי בופ פארקר מינגוס גון קולטריין
לא היה בזה כסף
אז עבדתי שחור בשביל להמשיך לנגן
רק בשביל להמשיך לנגן
היא יודעת לזוז רק שהביט מתנגן

[וורס ב': שאיי]
אני רבי משולם בתוך הכלבה הזאת
בתוך האולפן לא זוכר איזה יום היום
היה לו אחד אבל שתיתי איזה שלוש
עדיין מנסה לעשות עם עצמי שלום
עדיין מנסה להשיג את הניירות האלה
הלילה הירח נראה קצת יותר קרוב אלינו
סולם גנבים לתוך בית הנשיא
אני הורג אותו ושם אותו בכיס
שנים שניהלתי שיחות עם הקיר
מכיר את הדרך להרס עצמי בעל פה
שמרתי מילים בבקבוק ריק
ערום מדבר מהפה החבאתי את הלב הכתי על חטא
טועם הצלחה על החך
תל אביב חיפה וואלי פאם
אני לא חוזר הביתה בלי זהב בפה
(נופל על הברכיים, נופל על הברכיים)