Hanichi Et Ha’herev - הניחי את החרב

[פתיח אינסטרומנטלי]

[וורס א' - סגול יחד עם דנה]
תשעים אחוז מהכאב - בא מהרצון שהוא יילך
אתה יוצא בשן ועין, מסתכל ונושך
מסרב להאמין כשהסבל חותך
'מפנה את הטענות לרב או לעבר השייח
הכל מסתבך, את מצפה שהעולם
יסתדר לפי הציפיות שלך, כמה מושלם
יורקת דם, עד הטיפה האחרונה
עוד מנה של חמימות חולפת לא משנה
אם תזנחי את התקווה, תחזור גם האופטימיות
המפלט האחרון של אנונימים זאת הציניות
תביני: הוא פה, לא נגדך הוא רק ממשיך לנוע
זמן הוא רק תמונה, הוא שעשוע, תעתוע
תמונה מנטלית, שמחוברת אל הקארמה
רואים הכל שחור לבן כמו שני גורי פנדה
ואין שום מסקנה כאן, אלא רק המטרה
לחיות את הדבר כאן ועכשיו אם לא הבנת

[פזמון - דנה]
הניחי את החרב, לוחמת ותיקה
הניחי את החרב, עכשיו לפי שעה
אין בה צורך, זו רק את
מנפנפת בלי סיבה

[פזמון - דנה]
הניחי את החרב, לוחמת ותיקה
הניחי את החרב, עכשיו לפי שעה
שריקת הרוח, זו רק את
עכשיו זו שעת שקיעה

[וורס ב' - סגול יחד עם דנה]
תסתכל על העולם כמו שהוא – הכל ריק
תביט יותר לעומק ותבין שהכל פייק
עדיין מתעקש להילחם, על כל טייק
חינכתי את הילד ללטש, כל ברייק
גם אם אין אופק, זה חזק ממני
גם אם לא הרווחתי דולר, ולא חסכתי פני
מנסה לכתוב חד עד שהעט ידמם לי
להישאר פאנקי כמו סליי אנד דה פאמילי
מנסה לסדר הכל ברצף כמו שחקן רמי
אבל בסוף המשחק, הכיס נשאר אמפטי
כי הבית תמיד ייקח את היד שזוכה
וכסף לא סופרים במדרגות או בבריכה
מסתכל על העולם כמו בדיחה או מתיחה
בורות קולוסאלית מובילה למבוכה
הם מחכים למחר, נאחזים בהבטחה
שהוא יגיע, בינתיים רדומים כמו נסיכה

[פזמון - דנה]
הניחי את החרב, לוחמת ותיקה
הניחי את החרב, עכשיו לפי שעה
אין בה צורך, זו רק את
מנפנפת בלי סיבה

[פזמון - דנה]
הניחי את החרב, לוחמת ותיקה
הניחי את החרב, עכשיו לפי שעה
שריקת הרוח, זו רק את
עכשיו זו שעת שקיעה

[מעבר - דנה]

[סגיר - דנה]
הניחי את החרב, הניחי את החרב
הניחי את החרב, שירוטו על הביט