Halevai Vehayu Li Milim - הלוואי והיו לי מילים

[פתיח]
רק הזמן יכול לקבוע באמת את ערכו של אדם
לא החולות שבחוף
לא הגלים שבים
ולא הרוח

?מה זה מילים
בסך הכל אוסף של אותיות שנערכו למשמעות
?אז מה זה אנשים
אוסף של בני אדם שמחפשים משמעות

['וורס א]
אני כותב מלא, מלא בזעם לא מוסבר
אולי זה כאוס, אולי זה שוב הלב שלי נשבר
החברים שלי מבינים אותי עד גבול מסוים
כשהגבול הזה נפרץ אני שוחה לבד בים
אני חושב משמע אני קיים"? אמרו את זה סתם"
"זה בטח עוד מטומטם, הולך כנגד העולם"
בוהה במספרים רצים, הזמן נעלם
תאהב את עצמך ויאהבו אותך כולם
כל העצות שקיבלתי בחיים, עשרים ושתיים שנים בפנים
תראו אותי אתאיסט שמדבר עם אלוהים
ולא צריך יותר - לקחת כדורים
אוכל סרטים מצוירים, קורים דברים מוזרים
אוסף את כל הרסיסים, סוגר לאט את התריסים
זה לא חדש שאנשים מאבדים את עצמם
הם מפחדים מעצמם, הם לא יודעים שום דבר
והדברים החשובים הם בגדר נסתר

[פזמון]
הלוואי והיו לי מילים
לתאר לך את כל התחושות שבמוזיקה
(ועכשיו אני הורס הכל)
הלוואי היו משפטים
לרסק לך את כל החומות
שבניתי לך

['וורס ב]
הולך מפה לשם, משם לפה, ממלכודת לבור
מחור לחור, מחום לקור, עומד בתור לא מביט לאחור
אומר הכל, תהיה בטוח שלא נולדתי אפור
מכל הברירות שיש לבן אדם בחיים
אם משתנים הפרמטרים מצטלבות הדרכים
ואם כולנו אחים אז למה אקדחים נדרכים
שאנשים נמרחים ויש גופות בפחים בכל יום
המוות מכה במישהו סתם ככה
?שרת החינוך מדברת מלא, תגיד על מה היא שחה
בבית הספר לומדים איך לאכול כאפה
לקנות מבחנה לחבר לבקבוק ואז לקחת שאכטה
?אולי שכחת איך לא הצלחת
?ומי סגר את הדלתות שלא אתה פתחת
לאף אחד לא אכפת למה הפכת
כמו עכבר בתוך ניסוי של החברה
אני מצאתי ת'גבינה ואין כבר דרך חזרה

[פזמון]
הלוואי והיו לי מילים
לתאר לך את כל התחושות שבמוזיקה
(ועכשיו אני הורס הכל)
הלוואי היו משפטים
לרסק לך את כל החומות
שבניתי לך

['וורס ג]
נמאס לי מזה, קח את זה, לא רוצה
מהקצה אל הקצה פשוט נופל ומתמצה
מתלבט ומתרצה, תעזוב אותי מזה
אני בוחר להיות כזה, אני בוחר לפעול אחרת
לא חי בסרט קולט ת'בת־זונה מסתלבטת
עוד ילד עם דיסלקציה, וואי אני סובל מסחבת
אני חושבת משמע אני קיימת" יאללה יא מטומטמת"
בזה השיחה שלנו מסתיימת
אז עכשיו אני לומד לקח ואובד עצות
מנסה לצאת החוצה, כן, מעבר לביצות
יש עולם אחר, ככה אומרים
שם כולם החברים שלך ואין להם תנאים
שם יותר נעים
ושום בן־זונה כבר לא יגנוב לי שירים
כשהזכויות בידיהם של אנשים עשירים
דברים נראים אחרת, יותר רדוד מהכינרת
פוליטיקלי קורקט, אנל'א קורא משום מחברת

[פזמון]
הלוואי והיו לי מילים
לתאר לך את כל התחושות שבמוזיקה
(ועכשיו אני הורס הכל)
הלוואי היו משפטים
לרסק לך את כל החומות
שבניתי לך