Ha’sipur Ha’balashi Helek Alef - הסיפור הבלשי חלק א

[וורס 1: פדרו גראס]
לילה, סערה, 11 בדצמבר
נשארתי במשרד עד מאוחר כי אני גבר
..כוס שיכר, ביד סיגר, שלט "מזל טוב" על הדלת
..גם כן יום הולדת
ואז היא, ספוגה בגשם, נכנסה לחדר
מהרגע הראשון ידעתי שלא יצא מזה שום טוב
היא היתה מלאך רטוב מהסוג המסוכן ביותר
עיניים שהיו גורמות לאנ.או.די להתמסחר

[גשר]
?מטריות יצאו מהאופנה
:שאלתי, היא אמרה
(?סליחה)
היא טיפטפה על הרצפה שלי יפה ושותקת
הייתה מבוכה, עוד קיוויתי שהיא תבין את הבדיחה
אם הייתי בן אדם הייתי מגיש לה מגבת
טוב, בכל מקרה אנחנו סגורים, את יכולה לבוא מחר
(?אתה ג'ו)
?מי שואל
(שרה בנט)
..שם מוכר
?למדנו יחד בתיכון, אתה זוכר אותי
לא, צר לי
אמרתי, רק להראות לה כמה לא אכפת לי
אבל בעצם כן זכרתי
(..נו, עבר זמן רב, זה מגוחך)
...ושאלתי את עצמי אם זה אומר שכן אכפת לי בהכרח
(...שכח מזה, אחותי נעלמה סתם כך, וזה)
.מטריד אותך -
(...מן הסתם, היא לא אחת שתקום ותברח. וגם)
?פנית למשטרה -
(מה הטעם? גם כך כולם מושחתים)
...תראי, גברת
(בנט)
כן... הרבה אנשים נעלמים
(!אני צריכה אותך, ג'ו)
עכשיו היא עמדה מאוד קרוב
יכולתי להריח את הרחוב
כמו בושם משכר
(אומרים שאתה הטוב ביותר)
!אה גברת בנט
(קרא לי שרה)
ידעתי שהיא משקרת
כולם יודעים שאני חרא
שמתי את מוזיקת הזיונים שלי
...ולקחתי אותה כאילו אין מחר