בגננו סוערת הרוח
בשדותינו נובח התן
אם תרצי אספר לך על עץ התפוח
שנותר לבדו בבוסתן
בכפרינו נולד פעם ילד
בגננו תפוח נשתל
ותמיד מאותם שמי האור והתכלת
הם שתו את אותם אגלי טל
רוח מכה בתריסים
רק בדי התפוח פרוסים
על נופו שאורטל הגשמים והטל
כדמעות על ריסים
את יודעת הזמן עף כרוח
אבל לילה אחד זה קרה
בצילו של אותו התפוח
הוא נשק על שפתי נערה
ואומרים כי להרף של עין
נשתתק בשדותינו התן
ומאות תפוחים שהוריקו עדיין
נתאדמו על לחיי הבוסתן
רוח מכה בתריסים
רק בדי התפוח פרוסים
על נופו שאורטל הגשמים והטל
כדמעות על ריסים
אבל יום אחד אדמתינו
נתלקחה בדמים ועשן
את יודעת חדש היה בכי אימותינו
אך עתיק הסיפור וישן
בגננו שוככת הרוח
בשדותינו גווע כל תן
את יודעת כבר למה זה עץ התפוח
לבדו בבוסתן
רוח מכה בתריסים
רק בדי התפוח פרוסים
על נופו שאורטל הגשמים והטל
כדמעות על ריסים